#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תסז. האם מותר לעשות בפירות שביעית ומדוע 1) כבוס 2) מלוגמא?<br>	"1) לרבנן אסור דכתיב לאכלה וממעטים כבוס. והא דכתיב לכם - לכם דומיא דלאכלה במי שהנאתו וביעורו שוין יצאו משרה וכבוס שהנאתן אחר ביעורן. לרבי יוסי מותר דכתיב לכם - לכל צרכיכם בהנאות כמשרה וכיבוס ששוות בכל אדם. ולפרש""י היכא דליקט הפירות למשרה או לכיבוס הוי דבר שהנאתו אחר ביעורו ולרבי יוסי לא חלה על הפירות קדושת שביעית.<br>2) לכו""ע אסור. דכתיב לאכלה וממעטים גם מלוגמא. וגם ר' יוסי מודה שאינו מתרבה מלכם אלא הנאה השווה בכל אדם ולא מלוגמא שאינה צריכה אלא לחולים."	"ב""ק קב."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תסח. מדוע היה פשוט לרב יוסף שהלכה כר' יהודה שכל המשנה ידו על התחתונה? 	"כיון שהיא מחלוקת ואח""כ סתם כר""י שהלכה כסתם. ואע""ג שהמחלוקת בב""ק והסתם בב""מ ס""ל דכולה נזיקין חדא מסכתא היא. ואיבעית אימא משום דקתני לה גבי הלכתא פסיקתא כל המשנה ידו על התחתונה וכל החוזר בו ידו על התחתונה. רש""י פירש דהא דכל המשנה לא שייכא התם ולא תני אלא משום פיסוק הלכה שפסקה התנא עם כל החוזר בו שלא נחלק אדם עליהם. והתוס' (ד""ה גבי) הביאו שי""מ דקתני לה בלשון הלכתא פסיקתא דלישנא דכל החוזר וכל המשנה משמע לפסוק הלכתא."	"ב""ק קב. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תסט. הנותן מעות לשלוחו ליקח לו חטין למחצית שכר ולקח מהם שעורין מה הדין ומדוע 1) בהותירו 2) בפחתו? 	"1) לרבי יוחנן לר""מ דס""ל ששינוי קונה הותירו לשליח ולר' יהודה דס""ל ששינוי אינו קונה הותירו לאמצע. לרבי אלעזר לר""מ אם קנה לאכילה בעל המעות מקפיד ושינוי קונה והותירו לשליח אבל אם קנה לסחורה והותירו הותירו לאמצע דבכל מידי דאיכא רווחא ניחא ליה וכי הותירו לאו שינוי הוא.<br>2) פחתו לשליח. לר""מ דס""ל ששינוי קונה, ולר' יהודה דלאו לעוותי שדריה ומצי א""ל לא היה לך לשנות מדעתי ופשעת בקנייתך <sup>קעח</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעח.  שיטת הרשב""א  (ד""ה אמר ר' יוחנן)  שלר' יוחנן פחתו דברייתא קמייתא כיון דאוקמינן כר' מאיר וקני להו בשינוי, א""כ אפילו פחתו באונס פחתו לו, דברשותיה איתניהו וברשותיה איתניסו. אבל פחתו דברייתא בתרייתא דאוקי כר' יהודה דלא קני להו בהאי שינוי, אם פחתו באונס לא פחתו לו ואין מטילין עליו אלא פחת דידו על התחתונה להפסיד שכרו, דכל המשנה ידו על התחתונה וכן הדין לאוקמתא דר' אלעזר דמוקי להו תרוויהו כר' מאיר, דאלו לאכילה הוי שינוי גמור וקני להו, אבל לסחורה לא הוי שינוי גמור ולא מפסיד, אלא שקנסינן ליה שידו על התחתונה.</span>"	"ב""ק קב:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תע. אלו אופנים נאמרו בביאור המשנה מדוע המקדיש נכסיו אין לו לגזבר בצבע שצבע לשם אשתו? 	"לר' אבהו כיון שכבר זכתה בו האשה ע""י בעלה שקנה בשליחותה. לר' אבא בהו""א כיון שכל המקדיש נכסיו אין דעתו על כסות אשתו ובניו, וביאר אביי שהוא כדי שלא תהא לה איבה עליו.<br>לר' אבא למסקנא כיון שכל המקדיש נכסיו נעשה כמי שהקנה לאשתו ולבניו כסותם מעיקרא <sup>קעט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קעט.  כתב הרשב""א  (ד""ה הא דאמר ר' אבא)  קשיא לן היאך קנו ומי זכה להן וי""ל דכל שדעתו קרובה להן הרבה גמר דעתו בהקנאה וזכייה לקנות. עוד נראה לי דהכא לאו משום הקנאה, אלא משום דסבירא לן דאין אדם נותן דעתו על מה שכבר לקח לצורך אשתו ובניו וזה נ""ל עיקר.</span>"	"ב""ק קב:"		
